אם תשאלו מעריצים מושבעים של הסדרה להסביר במה עוסקת הסדרה הם תמיד יציינו שמדובר ב"תוכנית על כלום" ("a show about nothing"). ביטוי זה או הווריאציות שלו עלו רבות לאורך השנים בכתבות שונות שעסקו בסדרה. אף על פי כן, בתחילת הדרך הרעיון שעמד מאוחרי הסדרה היה מעט שונה - הכוונה בתחילה הייתה שהפרקים השונים ידגימו כיצד סטנדאפיסטים אוספים את החומר למופע הסטנד אפ שלו מהאירועים בחייהם הפרטיים. זו הייתה צורת אמנות ששניים מהיוצרים המרכזיים של הסדרה - ג'רי וסיינפלד ולארי דייוויד - התמחו בה היטב, לאחר שעבדו במשך שנים רבות במועדוני סטנד אפ בניו יורק במהלך שנות ה-70 וה-80. זו הייתה תקופה בה סצנת הסטנד-אפ הייתה עדיין בתחילת דרכה כאשר רק קומץ של מועדוני סטנד אפ היו קיימים בעיר, בהם The Improv, The Comic Strip, ו-Catch a Rising Star. בשל כך, במועדוני הסטנד אפ באותה התקופה כיכבה קבוצה לא גדולה מדיי של סטנד אפיסטים אשר עם הזמן התוודעו היטב זה לזה, התיידדו זה עם זה, צפו בהופעות של יתר אמני הסטנד אפ, ונתנו השראה רבה זה לזה. עם השנים אופיו החביב של ג'רי סיינפלד והמופע שלו אשר עסק בנושאים עימם הזדהה קהל רחב למדיי תרמו לכך שהוא החל לזכות בהדרגה להצלחה רבה, כולל הופעות תכופות בתוכניות הלילה המצליחות ביותר באותה העת - הטונייט שואו של ג'וני קרסון ותוכנית הלייט נייט של דייוויד לטרמן. בנוסף לכך, בעקבות העלייה בפופולריות של ג'רי הוא זכה באותה התקופה להופיע גם בתפקיד משנה בסדרת הטלוויזיה "בנסון". בעוד שלארי דייוויד זכה בתחילה דרכו להצלחה רבה בסצנת הסטנד אפ במיוחד בקרב הקומקיאים האחרים, הוא התקשה בתחילת דרכו לזכות להצלחה כסטנד אפיסט בתוכניות טלוויזיה בשעות השיא, ובשל כך ההצלחה שלו הייתה יותר הדרגתית בהשוואה להצלחה לה זכה ג'רי. עם זאת, סוג ההומר שמאפיין היטב את לארי דייוויד, ובמיוחד הציניות שלו, היוו חלק מהותי ביצירה של הסיטקום המצליח.

היה זה בסוף 1988 כאשר NBC יצרו לראשונה קשר עם ג'רי סיינפלד על מנת לערוך פגישה בינו לבין כמה מהמנהלים ב-NBC אשר נכחו בהופעת הסטנד אפ שלו ואהבו את מה שהם ראו, ועל כן רצו במיוחד לפתח יחד עמו סדרת טלוויזיה. בעקבות כן סיינפלד יצר קשר עם חברו הוותיק לארי דייוויד בבקשה שיסייעו לו במלאכה, ויחד הם הגו את פרק הספיישל אשר היה באורך 90 דקות והיה מתוכן להיות משודר ביום שבת במשבצת השידור של התוכנית המצליחה Saturday Night Live במהלך אחד מהשבועות בהם התוכנית נמצאת בפגרה, כאשר עלילת פרק הספיישל תוכן לעקוב אחר ג'רי במהלך יום טיפוסי בחייו כאשר בסיום הפרק יוצג קטע מאחד מהופעותיו של סיינפלד במועדון הסטנד אפ אשר לכאורה נוצר בהשראת אירועי אותו היום. תוכנית הספיישל שהגו במקור סיינפלד ודייוויד הוסבה בהמשך לטובת סיטקום שבועי באורך חצי שעה אשר בו נותרו אלמנטים מהרעיון המקורי - קווי העלילה מתרכזים בחיי היומיום של קומיקאי, וכל פרק מכיל סצינות עם הופעות סטנד אפ של ג'רי סיינפלד.

לאחר שיוצרי הסדרה ו-NBC החליטו שהפרויקט המשותף יהיה סיטקום, פנו היוצרים לפתח את עולם הסדרה והדמויות של הסדרה. ג'רי גילם גרסה מוקצנת של עצמו, אדם שאובססיבי לגבי סדר, סופרמן ודגני בוקר אשר מהווה בסדרה את "קול ההיגיון" לצד כל הדמויות והסיטואציות המטורפות שמתרחשות בחייו. במקביל פותחה דמותו של ג'ורג' קוסטנזה (אותו מגלם ג'ייסון אלכסנדר) - חבר הילדות הנוירוטי והקמצן של ג'רי סיינפלד - שם הדמות נלקח מהשם של חבר לכיתבה של ג'רי סיינפלד עמו הוא למד במכללת קווינס, בעוד שהפרסונה שלו הייתה בפועל גרסה מוקצנת של לארי דייוויד. בנוסף לכך הוחלט ללהק את מייקל ריצ'רדס לתפקיד מרכזי, בתפקיד קוזמו קריימר, שכנו ה"פרוע" של ג'רי, ההיפסטר המגושם שחי בדירה ממול לדירתו של סיינפלד (דמותו של קריימר התבססה על קני קריימר, אשר היה בעבר שכן של לארי דייוויד) ואשר אופיו האקסצנטרי והנטייה שלו לרקום תוכניות חסרות אחריות ויוצאות דופן תרמו רבות לסיטואציות אבסורדיות שונות לאורך הסדרה. בהמשך, לאחר שג'רי ולארי דייוויד הגיש למנהלים ב-NBC את הרעיון לפיילוט של הסדרה, הועלה לראשונה הרעיון להוסיף לדמויות הראשיות בסדרה גם דמות נשית, וכך נוצרה דמותה של איליין בנס, חברתו לשעבר של ג'רי, אשר היא שאפתנית, אינטליגנטית אך שטחית, בגילומה של ג'וליה לואי-דרייפוס. לאורך השנים התווספו לסדרה דמויות בולטות נוספות בהם הוריו של ג'ורג' (פרנק ואסטל קוסטנזה, בגילום של ג'רי סטילר ואסטל האריס) והוריו של ג'רי (מורטי והלן סיינפלד, בגילום של בארני מרטין וליז שרידן), הדוד קצר הרוח של ג'רי ליאו (לן לסר), חברו של קריימר ניומן (וויין נייט), ארוסתו של ג'ורג' סוזן רוס (היידי סווידברג), החבר של איליין פאדי (פטריק וורברטון), הסטנד אפיסט הכושל קני בניה (סטיב הייטנר) ורבים אחרים.

סיינפלד היה אחד מהסיטקומים המוצלחים ביותר בשנות ה-90, אך זה עובדה זו מתגמדת לאור מידת ההשפעה שהייתה לסדרה בפועל, וההשפעה המתמשכת שלה בהווה, על התרבות הפופולרית האמריקאית. הסדרה הותירה את חותמה בדרכים רבות ומגוונות, כולל מילים וביטויים שנהגו במהלך הסדרה ("regifting", "shrinkage" ו-"yada yada yada").

מלבד ההשפעה של הסדרה על התרבות, סיינפלד הייתה סדרת טלוויזיה פורצת דרך בתקופה בה שודרה - עד שנות השמונים רוב הסיטקומים ששודרו במהלך שעות השיא של הצפייה עסקו במשפחות ועלילתם התרחשה בבתיהם באזור פרוורי ועסקה בעיקר בחיי הנישואין, בילדות, כאשר קווי עלילה של כל הסטיקומים היו פחות או יותר בעלי דפוס דומה מבחינת היווצרות של קונפליקטים ויישוב הקונפליקטים עד הסוף של כל הפרק. סיינפלד הייתה יוצאת דופן במיוחד שכן לכל הדמויות הראשיות לא היו בנות/בני זוג, ילדים, ובמקרים רבים לא היו לחלקם מקומות תעסוקה קבועים. בנוסף הסדרה התאפיינה במבני עלילה לא שגרתיים הכוללים ריבוי של עלילות המצטלבות זו עם זו בדרכים בלתי צפויות, וסלידה מהותית מסנטימנטליות או מפיתוח דמויות. והיוותה למעשה פרודיה על חייהם של האוכלוסייה היאפית, שמרוכזת בעצמה אשר חייה בערים הגדולות בארצות הברית. גם מבחינה זו הייתה לסדרה השפעה רבה - לא מעט מהעלילות של הסיטקומים הפופולריים שבאו בעקבות סיינפלד נסבו סביב אנשים רווקים בשנות השלושים לחייהם ("חברים", "וויל וגרייס", "סקס והעיר הגדולה", וכדומה) או בחייהם של זוגות בלי ילדים ("משתגעים מאהבה") אשר גרים בניו יורק.

רוב המקומות בהם מתרחשת הסדרה נמצאים בעיר ניו יורק ובאזור דרום קליפורניה, ואף על פי שהאקלים בשני המקומות הללו שונה זה מזה בתכלית, התקופות האידאליות לבקר באזורים הללו זהות פחות או יותר (למזלם של כל המעריצים המושבעים של הסיטקום שמעוניינים לבקר גם בניו יורק וגם בדרום קליפורניה באותו הטיול). עונת הקיץ לרוב חמה במיוחד בניו יורק, וידועה במיוחד לשמצה בלוס אנג'לס כתקופה בה הערפיח הכי מורגש, בעוד שתקופת החורף, במיוחד בניו יורק, מאופיינת בטמפרטורות נמוכות למדיי ובגשמים תכופים. משום כך עונות האביב והסתיו הן לרוב התקופות המוצלחות ביותר לבקר בעיר ניו יורק ובאזור דרום קליפורניה. מומלץ גם לעיין בחלק האקלים אשר במדריכים של ניו יורק ולוס אנג'לס לסקירה מפורטת יותר אודות דפוסי האקלים באזורים אלו.