נמל התעופה הבינלאומי המלך חוסיין
مطار الملك حسين الدولي

נתוני השדה
קוד IATA ‏AQJ‏ קוד ICAO ‏QJAQ‏
סוג השדה	ציבורי
תקופת הפעילות	1972–הווה (כ־53 שנים)
על שם	חוסיין, מלך ירדן
עיר סמוכה	עקבה
קואורדינטות	29°36′42″N 35°01′05″E / 29.611619444444°N 35.018066666667°E / 29.611619444444; 35.018066666667
גובה מעל פני הים	53 מטר (173 רגל)
www.aac.jo
מסלולי טיסה
כיוון מגנטי אורך סוג מסלול רגל מטר 01/19 9,842 3,000 אספלט
(למפת ירדן מוגדלת)   עמאן אירביד סלט ג'רש זרקא טפילה כרכ מידבא מעאן עקבה סוריה לבנון ע י ר א ק ערב הסעודית ישראל AQJ (למפת ירדן רגילה)   עמאן אירביד סלט ג'רש זרקא טפילה כרכ מידבא מעאן עקבה סוריה לבנון ע י ר א ק ערב הסעודית ישראל AQJ

נמל התעופה הבינלאומי המלך חוסיין (בערבית: مطار الملك حسين الدولي) הוא נמל תעופה השוכן בעקבה שבדרום ירדן, וממוקם כ-9 ק"מ מצפון למרכז העיר וכשני ק"מ ממזרח לגבול הישראלי. הנמל משתרע על פני שטח של 2.45 קמ"ר והוא הנמל השני בחשיבותו ובהיקף תנועת הנוסעים שלו במדינה.

בניית הנמל החלה בשנת 1969 על ידי חברה בריטית, בסיוע הלוואה של ממשלת בריטניה^[1][2], במטרה לשמש תיירות חורף בטיסות נופש מאירופה^[3], והוא נחנך בשנת 1972^[4]. עם פתיחתו הציעו שלטונות התעופה של ירדן לשלטונות התעופה של ישראל, לקיים האזנה הדדית קבועה בתדר אלחוט, כדי למנוע תאונות אוויר בשל הקרבה של הנמל לנמל התעופה אילת^[5]. הנמל החליף נמל קטן קודם שהיה בעיר ואת נמל התעופה בירושלים שהיה הנמל הבין-לאומי השני של ירדן ואותו איבדה במלחמת ששת הימים^[6].

מסלול הטיסה בעקבה היה ארוך יותר מאילת ואפשר טיסות של מטוסי סילון ישירות מאירופה^[7]. עקב כך עלתה הצעה לאפשר מעבר תיירים בין עקבה לאילת^[8]. במקביל קידם משרד התחבורה בישראל שתי תוכניות; אחת להארכת מסלול הטיסה באילת^[9], והשנייה להקמת נמל תעופה בין-לאומי חדש בעין עברונה מצפון לאילת^[10]. למרות הארכת מסלול הטיסה באילת היו קשיים בהפעלת טיסות של מטוסי סילון וב-1976 הוחלט שוב על הקמת שדה בעין עברונה שיפעל בשיתוף עם נמל עקבה^[11]. בפברואר 1978 נפגש יועץ של חוסיין, מלך ירדן עם שר התחבורה והתקשורת, מאיר עמית, ובין היתר הוצע לנציג הירדני לפתח את נמל התעופה של עקבה לטיסות בין-לאומיות בשביל שתי המדינות^[12], אך הדבר לא יצא לפעול.

בנובמבר 1986 מטוס של חברת "אייר צ׳רטר", חברת בת של "אייר פראנס" הצרפתית, נחת בטעות בנמל התעופה בעקבה במקום לנחות בנמל התעופה באילת. המטוס מדגם בואינג 727 הטיס נופשים מפריז לחופשה ב"קלאב מד" אילת. אחרי חניה של שעה ורבע, שוחרר והמריא חזרה לאילת^[13].

על-פי הסכם השלום בין ישראל לירדן, אמורה הייתה הפעילות הבינלאומית האווירית של נמל התעופה עובדה לעבור אל הנמל בעקבה בהפעלה משותפת, בדומה לנמל התעופה בזל-מילוז-פרייבורג המנוהל במשותף על ידי צרפת ושווייץ, אך נמצא כולו בתחום צרפת. בדצמבר 1996 הוצגה ההצעה הישראלית להפעלה משותפת של הנמל, לפיה יוקם טרמינל בצד הישראלי עם גישה למסלול ההמראה^[14]. בספטמבר 1997, אישרה ממשלת ישראל הפעלה ניסיונית של הנמל המשותף, לאחר שכל הסדרי הביטחון שסוכמו עם הירדנים היו לשביעות רצונה של הממשלה^[15]. ב-12 בנובמבר 1997 בוצעו שתי טיסות ניסוי מסנקט פטרבורג ומפרנקפורט, שיעדן המקורי היה אילת, לקראת הפעלתו השוטפת. במקביל ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק, המאפשרת הפעלת שדה התעופה המשותף^[16]. לפי ההסכם שגובש עם ירדן, הטיסות הבינלאומיות של אל-על וארקיע המיועדות לאילת וממנה ינחתו בעקבה ואילו טיסות הפנים ימשיכו וינחתו באילת. בנוסף הוסכם כי הנמל יורחב בהשקעה של כ-30 מיליון דולר^[17]. באפריל 1998 ויתרה ירדן על דרישתה להקים טרמינל אחד בלבד, בצדו הירדני של הנמל והסכימה להקים טרמינל ישראלי נפרד^[18]. הוסכם כי יוקם טרמינל ישראלי, בעלות של 10 מיליון דולר, במקביל למסלול הטיסה של נמל התעופה בעקבה ויסלל כביש באורך של 4 ק"מ בצד הירדני, שיחבר בין עקבה למסוף הישראלי^[19]. בדצמבר 1998 הודיעה שר התחבורה משה קצב כי נמל התעופה המשותף ייפתח תוך 8 חודשים^[20].

לאחר עיכובים בעקבות התנגדות ראש עיריית אילת גבי קדוש לפרויקט, עקב חשש שתיירים יישארו בעקבה ולא יבקרו באילת וחשש מפגיעה בשמורת עצי דום מצרי בעברונה לצורך סלילת כביש הגישה לטרמינל^[21], הוסכם על הקמת השדה המשותף בפגישה באילת בין ראש הממשלה, אהוד ברק, למלך ירדן, עבדאללה השני^[22]. על פי ההסכם שדה התעופה המשותף ייקרא אילת-עקבה ויכלול שני טרמינלים. בשלב הראשון בפרויקט יבנה טרמינל ירדני חדש, וישראל תשלם לרשות שדות התעופה של ירדן אגרות שימוש בתשתיות הירדניות. הטרמינל הישראלי יוקם בשלב מאוחר יותר^[23]. התכנון היה שהנמל המשותף יפעל לקראת עונת התיירות של קיץ 2001, אך פריצת האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000 והידרדרות יחסי ירדן–ישראל הפרויקט הוקפא. באוקטובר 2002 החלו דיונים על חידוש הפרויקט^[24], אך במקביל התקבלה החלטה על הקמת נמל התעופה רמון^[25], עם כי על פי החלטתו של שר התחבורה אפרים סנה, ישמש הנמל החדש בשלב ראשון לטיסות פנים ארציות, והטיסות הבין-לאומיות ימשיכו לנחות בנמל התעופה בעובדה. בהמשך, אם תתממש תוכנית לשיתוף הפעולה עם ירדן שבמסגרתה ינחתו הטיסות הבינלאומיות לאילת בנמל התעופה של עקבה, ישמש הנמל החדש כטרמינל לנוסעי טיסות אלה^[26]. אך הפרויקט לא קודם, וב-2006 שוב החלו דיונים על שיתוף פעולה עם ירדן^[27]. ביולי 2011 ממשלת ישראל אישרה את הקמתו של נמל התעופה הבין-לאומי רמון וסתימת הגולל על הפרויקט המשותף לאילת ולעקבה^[28]. האישור שהתבצע בלי תיאום עם הירדנים, הביא למשבר ביחסים בין המדינות, מאחר שתיאום נדרש עבור נתיבי הגישה בין שני נמל עקבה ורמון, במטרה להימנע מבעיות בטיחות^[29].

בשנת 2002 נחנך בניין טרמינל נוסעים חדש, וב-2004 הוקם מסוף מטען חדש ונסלל מסלול הסעה במקביל למסלול הטיסה, כדי שהנמל יהיה מסוגל לטפל בתנועה שנתית של כ-1.5 מיליון נוסעים. בנוסף הוקם פארק תעשייה ולוגיסטיקה סמוך לנמל בשם "Aqaba Special Economic Zone" (אנ'), ואזור תיירות מדרום לו הכולל לגונה חדשה^[30]. שני פרויקטים שהוצעו במקור כחלק משיתוף הפעולה עם ישראל^[31][32].

ב-15 בדמצמבר 2010 חתמה ירדן על הסכם שמיים פתוחים עם האיחוד האירופי, במסגרתו הותר לחברות לואו קוסט מאירופה לפעול בשדה ללא הגבלה^[33]. בין החברות שהחלו לטוס לעקבה היו חברת איזיג'ט, שהחלה להפעיל טיסות ישירות לנמל התעופה לונדון גטוויק^[34]; חברת ויז אייר שהחלה לטוס מיעדים שונים במזרח אירופה לעקבה^[35]; וחברת ריינאייר שהודיעה בפברואר 2018 על התחלת פעילות והפעלת טיסות מ-14 יעדים באירופה לעקבה ועמאן^[36].

בעקבות מלחמת חרבות ברזל בוטלו כל הטיסות הישירות לנמל מאירופה, עקב הצורך לטוס מעל ישראל והירידה בתיירות לאזור^[37]. במרץ 2025 הודיעו "ריינאייר" ו"ויזאייר" על חידוש הטיסות^[38].

בנמל מסלול טיסה בודד באורך של 3,000 מטרים ובית נתיבות המשתרע על פני שטח של 2,600 מ"ר. בנוסף שוכן בנמל מסוף מטען בשטח של 6,000 מ"ר השוכן בצפונו של הנמל. בשנת 2023 עברו בנמל 309,000 נוסעים, מהם כ-200,000 בטיסות בינלאומיות ו-109,000 בטיסות פנים^[39].

רויאל ג'ורדניאן היא חברת התעופה העיקרית בנמל, והיא מפעילה מספר טיסות סדירות יומיות לנמל התעופה הבינלאומי עמאן-המלכה עאליה בעמאן. חברה בת של רויאל ג'ורדניאן - ג'ורדן אוויאיישן - פועלת גם היא בנמל ומפעילה טיסות לעמאן ולמספר יעדים בארצות ערב וחברת טורקיש איירליינס מבצעת טיסות סדירות לנמל התעופה הבין-לאומי איסטנבול אטאטורק. בנוסף פועלות בנמל טיסות שכר לאירופה ולמצרים שמפעילים מובילים אירופיים ורויאל ג'ורדניאן.

חלק ניכר מהפעילות האווירית בנמל הוא טיסות אימונים של חיל האוויר הירדני, ונמל התעופה משמש כבסיס האם של צוות האירובטיקה "רויאל ג'ורדניאן פלקונס" (Royal Jordanian Falcons; الصقور الملكية الأردنية), הפועל בחסות רויאל ג'ורדניאן וחיל האוויר המלכותי הירדני. הצוות הוקם בשנת 1978 וברשותו חמישה מטוסי אקסטרה 300 LS.

בשנת 2010 הודיעה חברת "ארקיע" על פתיחת קו תעופה בין נמל התעופה בן-גוריון לעקבה^[40], אולם הוא בוטל ברגע האחרון עקב מחלוקת עם משרד התחבורה על מימון הוצאות האבטחה^[41].

מדיה וקבצים בנושא נמל התעופה הבין-לאומי המלך חוסיין בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של נמל התעופה הבין-לאומי המלך חוסיין
• אורה קורן, ‏נתניהו הורה לקדם המו"מ להקמת שדה התעופה אילת-עקבה, באתר גלובס, 9 בפברואר 1997
• תיעוד של טיסת אל על הראשונה שנחתה בעקבה עם תיירים מרוסיה, 11 בנובמבר 1997, באתר YouTube