Français
Italiano | |
| המלון, אוגוסט 2007 | |
| מיקום |  ירושלים, ישראל |
|---|---|
| גובה | 95 מטר |
| חדרים | 396 |
| קומות | 21 |
| בעלות | משפחת דיין: האחים איציק ואמיר דיין |
| ניהול | אפריקה ישראל מלונות |
| שמות קודמים | הילטון ירושלים |
| בניית המלון | |
| תאריך פתיחה | 1973 |
| אדריכל | יעקב רכטר ומשה זרחי |
| קואורדינטות | 31°47′5.81″N 35°12′10.79″E / 31.7849472°N 35.2029972°E |
| [https://www.vert-hotels.co.il/vert-jerusalem-hotel האתר הרשמי] | |
| (למפת ירושלים רגילה)   קראון פלזה  | |
  | |
מלון וֶרט ירושלים הוא בית מלון בירושלים, שהוא המבנה השני בגובהו בעיר. בעבר פעל המלון בשמות "הילטון ירושלים" ו"קראון פלאזה ירושלים".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]את הקמת המלון יזמה קבוצה של ארבעה בעלי הון, ממנהיגי יהדות ארצות הברית, שחלקם היו חברים אישיים של גולדה מאיר ופנחס ספיר[1][2]. הסכם ראשוני לבניית המלון, בניהול רשת "הילטון", נחתם ב-12 בספטמבר 1968 בניו-יורק[3]. בראש הקבוצה עמד אברהם פיינברג, והיא כללה גם את פיליפ קלוצניק, לסטר קראון וסול קיטאיי (בהמשך הצטרפו משקיעים נוספים לקבוצה)[4]. הקרקע, שמיקומה הטופוגרפי הוא הנקודה הגבוהה ביותר באזור זה של העיר, תוכננה במקורה כהמשך של קריית הממשלה בגבעת רם. הממשלה הסכימה לשנות את ייעוד המגרש, ושר האוצר, פנחס ספיר, אף העניק ליזמים הלוואה של 13 מיליון ל"י בתנאים נוחים[4]. חתימת ההסכם לבניית המלון התעכבה, עקב מחלקת על גובה דמי החכירה עבור הקרקע[5], והוא נחתם לבסוף בנובמבר 1969, על פי התוכנית המלון היה אמור לקום תוך שנתיים[6]. טקס הנחת אבן פינה למלון נערך ב-23 באוגוסט 1970, בנוכחות שר התיירות משה קול, ראש העירייה טדי קולק ונציג המשקיעים אברהם פיינברג[7].
לאחר עיכובים רבים[8], בניית המלון הושלמה בשנת 1974[9] והמלון נפתח חגיגית ב-31 בדצמבר 1974[10][11]. בפועל קבוצת המשקיעים שיזמה את המלון לא תכננה כלל להחזיק במלון וביקשה לממש את ההשקעה בהקדם האפשרי[1]. עוד בטרם הושלמה הבנייה, הגיעה הקבוצה להסכם עם איש העסקים היהודי מגרמניה דוד טייג למכירת המלון[12]. בחוזה שנחתם בין הצדדים סוכם, שטייג, שהחזיק בבעלותו גם 40% ממניות הילטון תל אביב[13], ישלם את עלות בניית המלון בתוספת 6.5 מיליון דולר[1]. כשהושלמה בנייתו של המלון, והתברר שעלותו הסופית הגיעה לכ-20 מיליון דולר, החליט טייג לחזור בו מההסכם עם המשקיעים. בין הצדדים החל מאבק משפטי ממושך בבתי־משפט בישראל ומחוצה לה[14]. לבסוף ב־1983 קבוצת המשקיעים מכרה את המלון תמורת 18 מיליון דולר לחברת "מלונות-הירדן", חברת בת של חברת "ירדן השקעות", שהייתה בבעלותו החלקית ובשליטתו של איש העסקים דוד סופר. סופר נקלע לסכסוך ממושך עם חברת "הילטון" לאחר שמשא־ומתן בו ביקש לנסות ולשפר את תנאי חוזה הניהול כשל[15]. סופר החליט לעשות כל שביכולתו להתיר את ההסכם ובניגוד למוסכם בחוזה הניהול, חדל להשקיע במלון. המלון פעל בהפסד ונמכר שש שנים אחר כך לאיל ההימורים סיריל שטיין, באמצעות חברת "לדברוקס", שהייתה גם בעלת רשת "הילטון"[16]. שטיין השקיע מיד שישה מיליון דולר בשיפוץ המלון[17].
בשנת 1992 מרכוס כץ, איש עסקים יהודי ממקסיקו, רכש 50% ממניות חברת "מלונות הירדן", בעלת המלון. כץ התחייב לרכוש בתוך עשרה חודשים גם את יתר המניות[18]. הסכם הרכישה היה פשרה בסכסוך בין סיריל שטיין לכץ, שבמהלכו תבע כץ את שטיין בטענה שהובטח לו להכניסו כשותף בהילטון ירושלים. התביעה בוטלה ובעקבותיה הושג הסכם המכירה[18]. שנתיים אחר כך מכר כץ את המלון לרשת "מלונות אפריקה ישראל", מקבוצת אפריקה ישראל, ושמו הוסב ל"קראון פלאזה" - מותג היוקרה של קבוצת אינטרקונטיננטל הבינלאומית, אותה ייצגה "מלונות אפריקה-ישראל". ב-2006 הועמד המלון למכירה במחיר של 100 מיליון דולר, אך לא נמכר לבסוף[19].
ביולי 2009 הושלם שיפוץ ושדרוג של המלון, בהשקעה של 40 מיליון שקל, כולל שיפוץ מרכז הכנסים שלו, שודרג כל השטחים הציבוריים, והקמת קומת סוויטות חדשה במלון[20].
בשנת 2017 רשת "מלונות אפריקה-ישראל" נרכשו על ידי האחים איציק ואמיר דיין[21].
באפריל 2021 מלונות "קראון פלאזה" בישראל של קבוצת "מלונות אפריקה ישראל" מותגו מחדש כמלונות VERT ומאז המלון נקרא VERT ירושלים.
בשנת 2021 נחתם הסכם עם משרד הקליטה ומשרד האוצר לפיו חלק מהמבנה יוסב לבית אבות לקשישים שהתגוררו קודם לכן במלון דיפלומט[22].
המבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המגדל תוכנן על ידי האדריכלים יעקב רכטר[23] ומשה זרחי והוא שוכן סמוך לקריית הממשלה בגבעת רם ולבנייני האומה. סימן ההיכר שלו הוא צבעו הלבן ומוטיב של קשת מתועשת המופיע בכל החדרים בכל החזיתות של המגדל.
המבנה, שמתנשא לגובה של 95 מטר ו-21 קומות, היה עד שנת 2010 גורד השחקים הגבוה ביותר בירושלים. הוא עבר למקום השני עם הקמת מגדל 1 של פרויקט הולילנד. עקב מיקומו באחד האזורים הגבוהים ביותר בירושלים, ליד התחנה המרכזית בירושלים הגבוה בכמעט מאה מטר מהעיר העתיקה, הוא מהווה נקודת ציון לירושלים בתצפיות ממרחקים של עשרות קילומטרים. המגדל משמש לעיתים כדוגמה המחזקת את הטענה שבנייה לגובה בירושלים פוגעת בקו הרקיע המיוחד של העיר.
במלון 396 חדרים, שלוש מסעדות, מועדון ספא, בריכה מקורה, ומספר אולמות אירועים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
 | פורטל האדריכלות | ||
 | פורטל ירושלים | ||
אתר האינטרנט הרשמי של מלון ורט ירושלים- אפריקה ישראל מלונות
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 יותם נבין, סיכוי של חמישה כוכבים, כל העיר, 5 במאי 1989
- ^ פ.ספיר: המשקיעים ב"הילטון" בירושלים; מוותיקי הבונדס והמגבית, דבר, 2 בנובמבר 1970
- ^ נחתם חוזה לבניית "הילטון ירושלים", למרחב, 13 בספטמבר 1968
נחתם הסכם להקמת הילטון בירושלים, הארץ, 13 בספטמבר 1968 - ^ 1 2 24.5 מיליון יושקעו בהילטון ירושלים, הארץ, 20 בנובמבר 1968
- ^ חוגי משרד התיירות טוענים: סעיפים "מוזרים" נוספים בחוזה חכירת הקרקע ל"הילטון" בבירה, הארץ, 20 בדצמבר 1968
- ^ נחתם הסכם להקמת מלון הילטון בבירה, הארץ, 6 בנובמבר 1969
- ^ אבן פינה למלון הילטון בירושלים, הארץ, 24 באוגוסט 1970
- ^ בניית "הילטון" בירושלים תמשך יותר מהמתוכנן, דבר, 26 ביולי 1973
- ^ מלון הילטון ירושלים החדש לפני גמר הבנייה, על המשמר, 7 באוגוסט 1974
- ^ יוסף וקסמן, הפתיחה החגיגית של "הילטון" בבירה - הערב, מעריב, 31 בדצמבר 1974
- ^ מנחם תלמי, השבוע נחנך ונפתח מלון הילטון, מעריב, 3 בינואר 1975
- ^ שניים אוחזין בהילטון, "העולם הזה", גיליון 1999 מ-24 בדצמבר 1975, עמוד 19
- ^ דוד טייג - מבכירי המלונאים בישראל, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2002
- ^ עמוס לבב, בית־המשפט הורה לעקל את נכסי בעלי "הילטוך בבירה, מעריב, 12 בדצמבר 1975
אריה דיין, הסכסוך הכספי פוגע ב"הילטון", כל העיר, 16 במרץ 1982 - ^ דידי יזרעאלי, הקרב על ההילטון - הבעלים, חברת "מלונות ירדן", מבקשים לסלק את "הילטון ירושלים" מניהול המלון, כל העיר, 20 ביולי 1984
יעקב בן אמיר, סכסוך בין המנהלים לבעלים של הילטון ירושלים, חדשות, 20 באוגוסט 1984 - ^ שמואל רוזנבלום, השתלטות - סיריל שטיין רכש עוד 7.22% בהילטון ירושלים, חדשות, 19 ביולי 1989
- ^ יותם נבין, רמונט בהילטון - סיריל שטיין משקיע שישה מיליון דולאר בשיפוץ המלון המוזנח, כל העיר, 1 בדצמבר 1989
- ^ 1 2 נווית זומר, איש עסקים רכש 50% ממניות מלונות הירדן, חדשות, 9 בספטמבר 1992
- ^ עירית רוזנבלום ואריק מירובסקי, לבייב במו"מ למכירת מלון קראון פלאזה בירושלים ב-100 מיליון דולר, באתר הארץ, 28 ביוני 2006
- ^ עירית רוזנבלום, מלונות אפריקה ישראל משלימה את שיפוץ קראון פלאזה ירושלים בהשקעה של 40 מיליון שקל, באתר TheMarker, 13 ביולי 2009
- ^ אביב לוי, מי את משפחת דיין, שמהמרת בכמיליארד שקל על מלונאות?, באתר גלובס, 17 ביולי 2017
גיא ארז, ערן אזרן, עסקת הענק של משפחת דיין: מלונות אפריקה ישראל נמכרת ב-413 מיליון שקל, באתר TheMarker, 16 ביולי 2017 - ^ קותי פונדמינסקי, לאחר יותר משנה: ישראל פינתה סופית את מלון דיפלומט, באתר mynet ירושלים, 19 בספטמבר 2021
- ^ מה הבנין רוצה להיות?, דבר, 12 במאי 1972
Explore the world
United states
New York
Japan
Tokyo
Singapore
Singapore
