מבט כללי על חי בר כרמל | |
סוג | חי-בר |
---|---|
מיקום | ![]() |
תקופת הפעילות | 1973–הווה (כ־52 שנים) |
שטח | 6,000 דונם |
מייסדים | רשות הטבע והגנים |
מספר מינים | 8 |
בעלות | רשות הטבע והגנים |
מנהל | בן רוזנברג |
זואולוג ראשי | בן רוזנברג |
קואורדינטות | 32°45′00″N 34°59′59″E / 32.74994444°N 34.99959167°E |
אתר רשמי | |
![]() ![]() |
שְׁמוּרַת חַי-בָּר כַּרְמֶל הוא מוסד זואולוגי מסוג חי בר שנוסד על ידי רשות שמורות הטבע במטרה להגן ולהשיב לטבע בעלי חיים שחיו בעבר בצפון ישראל. חי בר כרמל נמצא בהרי הכרמל בצפון ישראל, והוא המקביל בעל האקלים הים תיכוני של חי בר יטבתה שבערבה.
בשנת 1973 החלו לגדר שטח שמורה לחי בר כרמל באגן נחל גלים. שמורת חי-בר כרמל משתרעת על שטח של כ-6,000 דונם. מחי-בר כרמל שוחררו לטבע היחמור הפרסי ואייל הכרמל שנעלמו מנוף הארץ.
מנהל המוסד הוא הזואולוג בן רוזנברג.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1989 פרצה שריפת יער בכרמל שהייתה משרפות היער הגדולות ביותר בישראל. בשרפה עיקר הנזק נגרם למערכת האקולוגית. כ-3,000 דונם מהשטח השרוף היו שייכים לחי בר והשרפה שינתה את תמהיל הצמחים שגדלו באזור טרם השרפה ואת מיני המכרסמים שגדלים בו, והכחידה חלק ניכר מבעלי החיים ששכנו בחי בר.[1][2] עדר איילי הכרמל שמנה חמישה פרטים נספה כולו בלהבות, עדר עזי הבר איבד 18 פרטים ובכך עוכבה השבתו לטבע, וכך גם עופות ששהו בכלובים מצאו בה את מותם. בנוסף נפגעו גם כל הזוחלים האיטיים כמו צבים שלא הספיקו להימלט. החום הרב אפה חלק מהחרסית באדמה והפך אותה לחרס, אשר מונע את חלחול המים באדמה ומשנה את משק המים והמינרלים.[3]
בשנת 2010 התרחשה שריפה נוספת המכונה אסון הכרמל, בה נשרפו כ-25 קמ"ר (25,000 דונם) בהר הכרמל[4]. הנזק לחי-בר היה אדיר, כשהשמורה כולה נשרפה וכל המתקנים בה עלו באש. בעלי החיים שבחי-בר שוחררו, כדי שיוכלו להימלט, ומאוחר יותר פונו וניצלו[5][6].
מינים בחי-בר כרמל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סלמנדה מצויה - הדו חיי היחיד בחי בר.
- צבי ארץ-ישראלי - הפרטים המוחזקים בחי-בר כרמל הם צבאים שנמצאו אצל אזרחים שהחזיקו בהם בניגוד לחוק. הצבי הארץ-ישראלי הוא בעל חיים שעתידו בסכנה ויש לפעול כדי שישרוד. הפרטים מהחי-בר מושבים לטבע בהדרגה, ואוכלוסיית הצבאים בארץ מוערכת, נכון ל-2024 בכ-3,000 פרטים המרוכזים בעיקר בגולן, בגליל, ובהרי יהודה.[7]
- יחמור פרסי - היחמורים משוחררים לטבע מאז 1996. תחילה הועברו למכלאת אקלום בנחל כזיב, וכיום הם משוחררים גם בנחל שורק בהרי יהודה, בהר סאסא באזור המירון ואף בחרמון. במכלאה הם שוהים כחודש, ואז משוחררים אל השטח הטבעי שמסביב כשהם נושאים משדר ואפשר לעקוב אחריהם. שיעור אוכלוסיית היחמור הפרסי בישראל הוא כ-240 פריטים נכון לשנת 2019 (כ-200 פרטים הנמצאים בצפון הארץ וכ-40 באזור נחל שורק).
- עז הבר הכריתית - הפרטים הגדלים בחי-בר כרמל אינם מיועדים להשבה לטבע.
- כבש מופלון - הפרטים הגדלים בחי-בר כרמל אינם מיועדים להשבה לטבע.
- אייל הכרמל - אייל הכרמל שוחרר בהצלחה בהר חורשן ורמת הנדיב בכרמל, התפשט גם לאזור מישור הכרמל.
- נשר מקראי - הנשר חי בישראל אך נמצא בסכנת הכחדה ולכן הוחלט להקים גרעין רבייה בשביל הנשרים.
- עיטם לבן-זנב - העיטם חי בישראל אך מצא את עצמו בסכנת הכחדה ולכן הוקם גרעין רבייה בשביל העיטם.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שאול ובר, החי בר בכרמל - החזון שהפך למציאות, הוצאת רשות הטבע והגנים, 2019.
- מבצע קיפוד, העונה השלישית צולמה שם.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בעלי חיים שנעלמו מארץ ישראל
- קטגוריה:עופות שחדלו לקנן בישראל
- קטגוריה:בעלי חיים בסכנת היעלמות מארץ ישראל
- בעלי חיים המושבים לנוף הארץ
- שמורת טבע
- השבת בעלי חיים לטבע
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתר האינטרנט הרשמי של חי-בר כרמל
- שמורת טבע חי בר בכרמל, באתר רשות הטבע והגנים
- חי בר כרמל באתר סנונית
- חי בר כרמל באתר zooinstitutes.com
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פרובולוצקי, א', פולק, ג', לחמן, א', "השפעת האדם על הצומח הים-תיכוני", סדרת פרסומי מחקר: פרויקט רמת הנדיב, הוצאת יד הנדיב; החברה להגנת הטבע, 1992. מופיע גם ב אתר סנונית.
- ^ חיים, א', יצחקי, ע', זוהר, ע', "אוכלוסיית המכרסמים בחושות הכרמל המשתקמים משריפה. בתוך: אופקים בגאוגרפיה, גיליון 35-36 (1992), עמ' 79-84.
- ^ רשות שמורות הטבע, שמורת חי בר כרמל, באתר "סנונית".
- ^ דן לביא, "הכרמל ישתקם רק בעוד עשורים", באתר ישראל היום, 2 בדצמבר 2020
- ^ דנה סומברג, השרפה בכרמל: החיות נמלטו מהלהבות, באתר מאקו, 3 בדצמבר 2010
- ^ עדי חשמונאי, בעלי החיים בשמורת החי בר כרמל ניצלו, באתר nrg, 4 בדצמבר 2010
- ^ סיכום ספירת צבי ישראלי בצפון ב-2024, באתר beshvilhaarez.parks.org.il