![]() | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | אגם ![]() |
מידות | |
שטח | 1 קמ"ר |
מידע נוסף | |
מדינות באגן הניקוז | ![]() |
קואורדינטות | 33°06′21″N 35°36′13″E / 33.105833333333°N 35.603611111111°E |
![]() ![]() |


אֲגַמּוֹן חוּלָה[1] הוא אגם מלאכותי במרכז עמק החולה, וסביבו אתר תיירות המהווה מוקד צפרות בשל העופות הרבים הנקבצים בו, בעיקר עופות מים. המקום משמש תחנה עצירה במסעות של העופות הנודדים מאירופה לאפריקה ובחזרה ומדי חורף מתמקמים באגמון אלפי עגורים[2]. באתר ניתן לסייר באמצעות אופניים, רכב חשמלי, או עגלת מסתור.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ייבוש החולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערך מורחב – ייבוש החולה
בשנות ה-50 של המאה ה-20, יובשו אגם החולה והביצות סביבו על ידי קק"ל, בשטח של כ-62,000 דונם, לצורך הגדלת שטח הקרקע הזמין לעיבוד חקלאי.
לאחר הייבוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארבעה עשורים לאחר ייבוש החולה, החליטה קק"ל להציף באופן מבוקר קרקעות שנחשפו בעת ייבוש החולה, לאחר שהסתבר שאינן טובות לעיבוד חקלאי, וכי התועלת לסביבה משטח מוצף רבה מתועלתו כשטח מעובד במטרה למנוע זיהום של ימת הכנרת. בפרויקט הושקעו 80 מיליון שקל, והוא הושלם לאחר שנתיים של הצפות מבוקרות.
בפברואר 2009 נבחר האגם על ידי כתב העת הבריטי "BBC Wildlife" כאחת מעשר תצפיות בעלי החיים החשובות בעולם[3].
עשרות אלפי עגורים השוהים בחורף באגמון החולה, מואכלים במאורגן על ידי בני אדם. בסוף שנת 2021 התפרצה שם שפעת העופות, שהתפשטה ללולים ברחבי צפון ישראל. לטענת זואולוגים, צפיפות העגורים האיצה מאוד את ההדבקה[4]. בעקבות כך, נשמעה קריאה לבחון את המשך האכלת העגורים[5].
ב-2023 נסגר האתר עקב אירועי מלחמת חרבות ברזל ונפתח בשנית בדצמבר 2024[6].
החי והצומח באגמון
[עריכת קוד מקור | עריכה]החי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין מיני העופות שנצפו באגמון ובסביבתו נמצאים: עיט צפרדעים, עיט שמש, עיט ערבות, עיט חורש, עיט גמדי, עיט זהוב, עוזנייה שחורה, זרון סוף, זרון תכול, זרון שדות, עקב עיטי, עקב חורף, דאה שחורת-כתף, בז נודד, בז גמדי, ברווז אפור, ברווז צהוב-מצח, אווז לבן-מצח, סייפן עקוד, לימוזה מצויה, רלית המים, חרטומית ביצות, חרטומית גמדית, זמירון, רמית, כחול-החזה, גיבתון סוף, דוחל מזרחי, חנקן ערבות, חופזי זהוב, חרמשון גדול, שחף אפרורי, קיווית מצויצת ועוד.
כאמור, אחד העופות הבולטים באגמון ובסביבתו הוא העגור האפור המגיע באלפיו מדי שנה לאגמון. על מנת למנוע מאותם עגורים לפשוט על השדות החקלאיים שבאזור, הוקם פרויקט העגורים באגמון החולה על ידי מספר גורמים.
הצומח
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרכז הצפרות החולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרכז צפרות החולה הוא מרכז צפרות שהוקם בשנת 2001 על ידי החברה להגנת הטבע, על מנת לקדם פעילות צפרות ושמירת טבע באזור. במסגרת המרכז, פועלת תחנת טיבוע עופות בשיתוף קק"ל, נערכים סקרי עופות וכן מתקיימים סיורים לקהל הרחב.[7]
בשנת 2019, לאחר עשר שנות בנייה, הוקם מרכז המבקרים החולה על שם סטיבן הארפר בהשקעה של כ-130 מיליון ש"ח. המרכז מציע פעילויות שונות הסוקרות את חיי העופות ונדידת עופות, ההיסטוריה של קק"ל, וכן כולל אודיטוריום בעל 200 מקומות.[8]
מרכז האקלום לחיות בר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרכז אקלום לחיות בר אגמון החולה הוא מרכז רפואי ומרכז אקלום לחיות בר פצועות מאזור הגליל ורמת הגולן שהוקם בשנת 2020 על ידי קק"ל והמכללה האקדמית תל חי, ובהובלת ירון צ'רקה, הצפר הראשי של קק"ל, ורונה נדלר ולנסי, וטרינרית ומנהלת מרכז האקלום. המרכז כולל מרפאה, כלובי גוזלים וכלובי אקלום, כשמטרתו היא לתת מענה ראשוני לחיות הבר הפצועות לפני העברתן לבית החולים לחיות בר שברמת גן, וכן לאפשר אקלום הדרגתי והשבה בחזרה לטבע של חיות בר פצועות.[9][10]
במהלך השנים בהן פועל המרכז, טופלו בו אלפי בעלי חיים ממינים שונים, כגון: שקנאי מצוי, עגור אפור[11], עקב עיטי[12], חיוויאי הנחשים[13], נמנמן העצים[14], דלק הסלעים[15], תנשמת לבנה[16], לילית מצויה[17], חסידה לבנה[18], כוס החרבות[19], אוח מצוי[20], עיט חורש[21], נץ מצוי, ירגזי מצוי[22], חולד ארץ ישראלי[23], איית צרעים, דיה מצויה, סלמנדרה כתומה, פרוש הרים, חוגת עצים, שעיר מצוי, שועל מצוי, תן זהוב, נמיה מצויה, דורבן מצוי, גירית קווקזית ועוד.[24][25]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת מלחמת חרבות ברזל, והפגיעה הסביבתית הנלווית אליה, פרצו שריפות במוקדים רבים ברחבי הצפון. שריפות אלו גרמו לפגיעה רחבת היקף בבעלי החיים באזור. בשל כך, מרכז האקלום קלט בעלי חיים פגועים, טיפל בהם, ובמקרה הצורך אף העביר אותם אל בית החולים לחיות בר.[26]
כמו כן, מדי שנה בעת נדידת הסתיו, כאשר מגיעים העופות לישראל בדרכם דרומה, מגיעים חלק מעופות אלה עם פצעי ירי מלבנון ומסוריה. רוב העופות שנפצעים מהירי ומהציד לא מצליחים לשרוד את הדרך ולהגיע אל ישראל, וחלקם שכן מצליחים מגיעים לשטח ישראל כשהם תשושים, פצועים ואף גוססים. בזכות מיקומו הצפוני של מרכז האקלום, הוא מסוגל לתת מענה מהיר לעופות אלה, ובמידת הצורך להעביר אותם לבית החולים לחיות בר. בין העופות שנמצאו עם פצעי ירי ונלקחו למרכז נמצאים: איית צרעים, דיה שחורה, חיוואי נחשים, עיט חורש ושקנאי מצוי.
מבחר תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אגמון חולה על רקע הרי נפתלי
- להקת עגורים אפורים באגמון חולה
- אגמון חולה בחורף 2004
- עגורים באגמון
- מראה באתר
- נוטרייה באגמון חולה
- שלכת באגמון חולה
- זריחה באגמון חולה בזמן נדידת העגורים
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נסים משעל, 70 לישראל (עמוד 10), ידיעות ספרים
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתר האינטרנט הרשמי של אגמון חולה
- אגמון החולה קק"ל, באתר קק"ל
- מסלולי טיול באגמון חולה, באתר e-ירוק קק"ל
צפריר רינת, הסכנה הירוקה לאגמון חולה, באתר הארץ, 24 ביוני 2016
- דרור ארצי, אגמון חולה: מאפור לזהב, באתר הארץ, 16 בינואר 2018
- צפו: עגורים ראשונים באגמון החולה, באתר ערוץ 7, 23 בספטמבר 2019
- אפי נעים, טיול באגמון חולה, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2019
משה גלעד, זה אחד מהמראות המרשימים ביותר שחובב טבע בישראל יכול לראות, באתר הארץ, 28 בפברואר 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 5488, 2 בפברואר 2006, עמ' 1500
- ^ עדי חשמונאי, ציפורי בוקר, באתר ישראל היום, 30 בנובמבר 2017
- ^ ארז ארליכמן, תצפית בינלאומית: הכרה עולמית לאגמון חולה, באתר ynet, 25 בפברואר 2009
- ^
משה גלעד, זה לא אסון טבע — זה אסון אנושי לחלוטין, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2021
- ^
ליאור בן עמי, אגם החולות, באתר "ידיעות אחרונות", 30 בדצמבר 2021
- ^ יאיר קראוס, "התרגשות גדולה": חזרנו לאגמון החולה שנפתח מחדש, באתר ynet, 22 בדצמבר 2024
- ^ ציפורים, פורטל צפרות - אתר הצפרות הישראלי, באתר www.birds.org.il (באנגלית)
- ^ גלעד כרמלי, הצצה למקום שיהפוך את ישראל למעצמת צפרות עולמית, באתר ynet, 6 בנובמבר 2019
- ^ דן לביא, לא רק במרכז: מרפאה חדשה לחיות בר בצפון, באתר ישראל היום, 11 בפברואר 2021
- ^ מרכז אקלום לחיות בר אגמון החולה - קק"ל | תל-חי, באתר www.telhai.ac.il
- ^ סוף טוב: עגור שנתקע על גדר חקלאית ניצל, שוקם - והוחזר לטבע | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2025-03-09
- ^ חינוך וקהילה – אתר קק"ל למחנכים, ילדים ונוער - שוקם ושוחרר לטבע: עקב עיטי צעיר באגמון החולה קק"ל, באתר www.kkl.org.il
- ^ ישראלי, יוגב (2024-12-10). "הצטלבות גורלות, וסוף טוב: ניצלו חייהם של ארבעה חיוויאים בצפון". Ynet. נבדק ב-2025-05-11.
- ^ ישראלי, יוגב (2025-04-02). "מבצע ההצלה המרגש של נמנמית העצים הפצועה בגליל". Ynet. נבדק ב-2025-05-11.
- ^ אילנה קוריאל, המבצע להצלת דלק הסלעים, שנמצא פצוע בגולן, באתר ynet, 29 במאי 2025
- ^ הדורסת הלילית אותרה בבית שנפגע מטיל: ושבה לחיים, באתר www.maariv.co.il, 2024-11-18
- ^ מתוק אמיתי: גוזל של עוף דורס נמצא נטוש בכביש – וזכה לסוף טוב | צפו | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2025-03-09
- ^ צפו: חסידה פצועה לומדת ללכת מחדש | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2025-03-07
- ^ פישר, נעה (2023-08-13). "לאחר שהוחזק באופן בלתי חוקי: כוס חורבות יוחזר לטבע". Ynet. נבדק ב-2025-05-31.
- ^ פישר, נעה (2023-02-22). "אוח שאיבד את ראייתו לאחר שנפגע מרכב, חזר לראות לאחר טיפול". Ynet. נבדק ב-2025-05-31.
- ^ פישר, נעה (2022-11-08). "עיט שנורה ונפצע בלבנון - טופל בישראל". Ynet. נבדק ב-2025-05-31.
- ^ בלי אמא ואבא: מה יעלה בגורל חמשת גוזלי הירגזי המצוי היתומים? | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2025-03-06
- ^ פישר, נעה (2021-06-16). "הסוף הטוב של החולד, שנפצע במפגש עם חתול". Ynet. נבדק ב-2025-05-31.
- ^ מרכז האקלום באגמון החולה מציין יום הולדת חמש | תל-חי, באתר www.telhai.ac.il
- ^ מה הקשר בין להקות עגורים באגמון החולה לקרני לייזר? | קק"ל, באתר https
- ^ ערן איצקוביץ', בשל שריפות הענק בצפון: היערכות לקליטת בעלי חיים שנפגעו, באתר ynet, 4 ביוני 2024